דחיית ערעור נגד החלטת ביה"ד בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

ניתנה והודעה היום, ד' בכסלו התשס"ח, 14 בנובמבר 2007, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________                                                                                          דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

נימוקי ההחלטה

1.      ביום 14/11/07 הוריתי לדחות את הערעור. להלן נימוקי החלטתי.

2.      כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955 . עניינה של העבירה בכך שהמערער לא התייצב לגיוסו מן הזמן שנועד לכך, משך כשמונה שנים ותשעה חודשים. סיומה של ההיעדרות הנטענת היה במעצרו של המערער. התביעה ביקשה, בבית הדין קמא, לעצור את המערער עד תום ההליכים בעניינו.

3.      אין מחלוקת כי ישנן ראיות מספקות לבסס עליהן את כתב האישום ובקשת המעצר.

4.      במהלך מעצרו נבדק המערער על ידי הפסיכיאטרית בבס"כ XXX, ד"ר אבנשטיין. הפסיכיאטרית מצאה כי המערער עושה שימוש קבוע בסמים מגיל צעיר וכי כיום הוא מכור לסמים ועל רקע זה המליצה כי יקבע לו פרופיל 21 וכך היה.

5.      בא כוחו של המערער ביקש להציג חוות דעת זו בפני בית הדין קמא, בעת הדיון בשאלת המעצר. התביעה הצבאית התנגדה לכך וביקשה כי ד"ר אבנשטיין תעיד. השופטת הנכבדה קמא ראתה להיזקק לחוות הדעת ולקביעת הפרופיל שבעקבותיה, במניין שיקולי המעצר. בית הדין קמא סבור היה כי עניין הפטור משירות בטחון הוא שיקול חשוב בשאלת המעצר, גם אם לא מכריע. בית הדין המחוזי סבור כי עניינו של המערער, בנסיבותיו, מקים חשש ממשי להמלטות מאימת הדין. לקביעתו, אין ניתן לענות על חשש זה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים. השופטת הנכבדה סבורה הייתה כי ניתן לסיים את שמיעת המשפט במהרה, ובכלל זה אף לשמוע, במסגרת הטיעונים לעונש, את עדותה של ד"ר אבנשטיין, ועל כן הורתה על קציבת המעצר עד יום 18/11/07.

6.      נמסר כי עניינו של המערער קבוע לישיבת הקראה מחר וכי ד"ר אבנשטיין מוזמנת לישיבה זו. בא כוחו של המערער מסר, בהקשר זה, כי  טרם גמר בדעתו מה תהיה עמדתו אשר לתשובה לאישום ויתכן כי יבקש מסגן הפצ"ר לבטל את כתב האישום.

7.      המערער סבור כי נוכח פיטוריו של המערער משירות בטחון,  אין עוד הצדקה למעצרו וניתן להסתפק בהטלת תנאים מגבילים, כדי להסיר את החשש להימלטותו מאימת הדין.

8.      המדובר כאן בהיעדרות ארוכה מאוד, שהסתיימה במעצר. מתיקו האישי של המערער עולה כי רשויות הגיוס עשו מאמצים רבים, על פני השנים, ליצור עימו קשר. אכן, במהלך השנים נוצר קשר טלפוני עם המערער, שציין כי אינו רוצה להתגייס. המערער מסר דברים דומים גם באמרה שנגבתה ממנו עם מעצרו.

9.       בנסיבות כאלה שרירה וקיימת עילת המעצר ההרתעית. עילה זו מוחלת, כידוע, בצמצום, מקום בו מתקיימות נסיבות צבאיות מיוחדות (ראו ע"מ/49/07 סגן י' ג' נגד התובע הצבאי הראשי). עבירות של היעדרות מן השירות שלא ברשות, כך קבע בית הדין הצבאי לערעורים זה מכבר, הן ממין העבירות לגביהן מוצדק המעצר בשל עילה זו (ראו ע"מ/15/97 טוראי דמרי נגד התובע הצבאי הראשי; ע"מ/54/99 התובע הצבאי הראשי נגד רב"ט אזולאי; ע"מ/2/01 רב"ט אלדר נגד התובע הצבאי הראשי). הטעם לכך בואר היטב בע"מ/44/03 סמ"ר אבו ענאם נגד התובע הצבאי הראשי: